המועמד מוכר לנו, אז?
בפעילות המתמקדת בגיוס עובדים בתחומים מאוד ספציפיים, אפשר לציין אירוע של מחזוריות, והוא המפגש המחזורי עם מועמדים "מוכרים" - אלו שנראה כאילו הם חוזרים אלינו שוב ושוב, כל אחד עם סיפורו המיוחד.
במדינה קטנה כמו שלנו, לא נדיר למצוא את אותם שמות מתמידים מופיעים ברשימות הגיוס. מועמד שפעם נפגש לתפקיד X, ולאחר מכן, שנים ספורות אחר כך, הוא חוזר ומתראיין לתפקיד Y.
אך האם זהו חסרון? במקום לראות בזה עניין שלילי, אנו חושבים דווקא כי מדובר בהזדמנות. היכרות קודמת עם מועמד יכולה להיות יתרון, מכיוון שהתהליך אינו מתחיל מנקודת האפס. כבר קיימת מוכרות עם הפרטים המקצועיים והאישיים של המועמד, מה שנותר הוא לבחון את ההתאמה לתפקיד הנוכחי.
העניין של "מוכרות" בגיוס, שפעמים רבות מתפרש כמשהו בעייתי, לא חייב להיות מכשול. להפך, מועמדים "מוכרים" עדיין הם אנשים עם יכולות ותשוקה לעבודה, שמחפשים את ההזדמנות הנכונה להם ולארגון.
האתגר האמיתי הוא להעריך את המועמדים הטובים ביותר עבור הארגון ולתפקיד המבוקש. מוכר או לא, בסופו של דבר, השאלה היא על התאמה ופוטנציאל.
מצב של מועמד "מוכר" המעיב באופן מסוים על תהליך הגיוס יכול להביא לאכזבה כאשר מועמד מגלה שאין אפשרות להתקדם בתהליך בארגון מסוים, דווקא בגלל המוכרות הנתפסת כחסרון. אך האם זה הגיוני? לדעתנו, זו הזדמנות לשינוי פרספקטיבה - להתחיל לראות ב"מוכרות" גשר להכרה ולהערכה מחודשת של הפוטנציאל האמיתי של כל מועמד.